המתווה החדש של משרד החינוך הוא הצעד הנכון והמתבקש

לימודים בצל הקורונה

בשבוע הבא תיפתח שנת הלימודים במתווה החדש של שר החינוך גלנט. לפי סא”ל בדימוס נורית לאמעי, אכן יש קורבנות במתווה החדש לפתיחת שנת הלימודים. עם זאת, נראה שלמשרד החינוך אין ברירה: למרות חוסר השוויון הטבוע במתווה, והפגיעה במורים המצויים בקבוצת סיכון להידבקות בנגיף, חייבים לפתוח את שנת הלימודים, כמעט בכל מחיר. השנה הקודמת לא הייתה לכשעצמה אידאלית מבחינת חינוך, ואם נמשיך ונדחה את שנת הלימודים הקרובה, אנחנו עשויים להפסיד את הדור הזה מבחינת מערכת החינוך, ואז מדינת ישראל כולה תפסיד. מעבר לכך, המתווה החדש בעצם מקבע במערכת החינוך שילוב היברידי של לימודים בכיתה עם לימודים אינטראקטיביים מרחוק. ברור שאין סיכוי שאנחנו “נודה” לקורונה, אבל יתכן שכתוצאה מהקורונה, מערכת החינוך תעשה את השדרוג הדיגיטלי שהיא מחכה לו כבר קרוב לעשרים שנה, ופשוט לא עשתה אותו כתוצאה מקיבעון מחשבתי של פוליטיקאים קצרי ראייה.

נורית לאמעי: משרד החינוך צודק כאשר הוא מחייב תלמידים במעורבות קהילתית

נורית לאמעי

מהי מטרת העל של משרד החינוך? בחוק החינוך הממלכתי התשס”ד, 2003, נכתב כי מטרתה של מערכת החינוך היא:

“לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל”.

לפי נורית לאמעי, מקריאה בחוק, נראה מתחייב כמעט מצד משרד החינוך, לעגן את תחום המעורבות החברתית והאזרחית, כאבן יסוד ותחום לימודים מוגדר ומבוסס כחובת השתתפות לתלמידים. משום כך, אומרת נורית לאמעי, אנחנו כמורים ואנשי חינוך, לא צריכים להתייחס ליוזמת משרד החינוך, ״התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית״ כאל פעילות העשרה, אלא כחלק אינטרגלי מתוכנית החינוך של תלמידי ישראל. לא מדובר בהעשרה, אלא חיבור בין התלמידים לקהילה, הן לטובת הקהילה והן לטובתם של התלמידים.

נגישות